<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ג ח"ג</h1>
<h2>דף קו.</h2>
מנה לי בידך וכפר ונשבע ואחר כך באו עדים חייב לשלם והרמב"ם ז"ל כתב הרי זה משלם וחשוד על השבועה וכתב רב אלפס וכן שאר פסקנים ואפילו בא עד אחד וחייבו שבועת התורה ונשבע ובא עד אחר מצטרף וחייב לשלם קמא היכא דאיכא דררא דממונא כגון מנה לי בידך אמר ליה הן למחר אמר לו תנהו לי נתתיו לך שידוע הוא שהיה אצלו ממון אבל הוא טוען פרעתי משתבע היכ' דליכא דררא דממונא כגון מנה לי בידך אמר לו לא היו דברים מעולם לא משתבע ומשמתינן ליה אם לא יודה האמת ואין מוחין בדיינין משביעין מציעא הוחזק כפרן באותה תביעה שכנגדו נוטל בלא שבועה מציעא כגון מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידין אותו שיש לו וחזר ואמר פרעתי שכנגדו נוטל בלא שבועה הוחזק כפרן צריך שיכפור בבית דין וחוץ לבית דין לא הוחזק כפרן והעדים מעידין אותו שיש לו כי על פיו לא הוחזק כפרן מציעא שבועות אבל אם אמר לא לויתי והביא עדים שלוה ופרע הוחזק כפרן וכל האומ' לא לויתי כאומר לא פרעתי. הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו וכפר שאינו כתב ידו והוחזק כתב ידו בבית דין או באו עדים שהוא כתב ידו הוחזק כפרן.
